הרשו לעצמכם להרגיש!
הרשו לעצמכם להרגיש?
"אל תפעל מתוך רגש", "תשתמש בשכל שלך", "אם תמשיך לפעול לפי הלב לא תגיע רחוק", "רק תינוקות בוכים", "עדיף להדחיק מה שמרגישים"… מכירים את המשפטים האלה? מה דעתכם עליהם? האם אתם משתייכים לאלה שחושבים שתמיד כדאי להסתמך רק על השכל? ומה אתם עושים כשאתם ממש מרגישים משהו? כשעולה בכם רגש? ומה בכלל העניין הזה של למדר את הרגשות שלנו ולא לתת לעצמנו להרגיש אותם?
למה אנחנו לא מרשים לעצמנו להרגיש?
חשבתם פעם למה החברה שלנו כל כך מטיפה נגד רגש? חשבתם פעם מה קורה לכם כשאתם חוסמים את הרגשות שלכם?
רגשות שם, אם תרצו או לא – ויותר מזה, בין אם אתם מרשים לעצמכם להרגיש אותם ובין אם לא – הם עדיין שם. אחת הסיבות לכך שרבים מכם אינם מרשים לעצמם להרגיש היא שהחברה המערבית, המשכילה, זו הנשענת על המדע ועל הרציונליות כאבני היסוד שלה, הפכה את הרגש לדבר שאינו רלוונטי. אינו רלוונטי לקבלת החלטות בעיקר, אינו רלוונטי לעובדות, ומכאן – משהו שאין צורך לייחס לו יותר מדי חשיבות. מכאן, הדרך לכך שהרגש הפך למשהו שלא כדאי לעסוק בו, ולא כדאי בכלל לתת לו מקום הייתה קצרה יחסית. ומשם ועד למוטיב הזה שרבים מאיתנו אימצנו בשלב זה או אחר של הדרך – שלא לאפשר לעצמנו להרגיש, הדרך הייתה קצרה גם היא.
מה קורה אצל ילדים?
אצל ילדים אנחנו לא רואים את זה. אצל ילדים אנחנו רואים שהמנגנון הרגשי עובד באופן חופשי. רגע אחד הם נורא בוכים, רגע אחרי כן הם פשוט מפסיקים, אחר כך הם מחייכים וצוחקים, כועסים, עצובים… הכול עובר דרכם. הם נותנים מקום מלא לחוויה הרגשית שלהם, מחוברים אליה, מבטאים את הרגשות שלהם, מפרקים אותם (נותנים להם פורקן) ופשוט נותנים להם לעבור דרכם זה אחר זה.
אז הרשו לעצמכם להרגיש!
היופי בזה הוא שהמערכת שלהם לא צוברת את הרגשות האלה. ברגע שהם נותנים לרגשות ביטוי ממשי, המערכת פשוט מנקזת אותם מתוכה. המשמעות היא שהם לא צוברים אותם בתוכם – בגוף הרגשי, הפיזי והאנרגטי – ללא ביטוי או פורקן. זה הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מילדים.
מי שלא מאפשר לעצמו להרגיש בעצם נמנע מהתמודדות. התמודדות עם הדברים שבאמת עולים בתוכו. כאשר משהו מעציב אותי ואני מרגישה עצב, אני חוסמת את הרגש הזה, מקבלת את הדברים כמו שהם או אפילו אומרת לעצמי שאני לא עצובה בכלל, והעצב – שאני כן מרגישה – נשאר חסום בתוכי. כי כאשר אנחנו לא נותנים ביטוי לרגשות שלנו, ויתרה מכך – אפילו לא מרשים לעצמנו להרגיש, להכיר בכך שכעת אנחנו עצובים, כועסים או שמחים – הרגשות הללו אינם פשוט נעלמים, אלא הם נשארים בתוך המערכת שלנו, ולאורך זמן הופכים לאגרסיות, למתחים, לחרדות ואפילו למחלות פיזיות.
השתכנעתם? רוצים להתחיל לאפשר לעצמכם להרגיש? כלים הוליסטיים שיכולים מאוד לעזור לכם להתחיל להתחבר לעצמכם הם למשל פסיכותרפיה הוליסטית. סקרנים לדעת מה זה? הרימו טלפון עכשיו לאחד מהמומחים שלנו בתחום.
אסתר תהלים וקבלה
נומרולוגית
רבקה פז
נומרולוגית, מתקשרת,קוראת בטארוט ומדיום
אולי יעניין אותך
תגובות מהפייסבוק
אסטרולוגית, מתקשרת